אין דור שאין בו ליצנין

„חובש" — פלדשר, מרפא-עזר עממי, שהחוקן היה אצלו תרופת-פלא לכל מחלה; „העיז פנים" — התחצף. הרופא „מסכים" בנימוס גמור: אפשר בהחלט לתת לגוסס חוקן, אלא שאת תוצאות הרפואה היפה הזאת הוא כבר יספיק לברר רק בעולם הבא. הסכמה אחת, שני גזרי-דין — על החולה האבוד ועל ה„רפואה" חסרת-הערך.