תלמיד חכם, שירד מנכסיו, ביקש להיעשות מלמד, ולא נמצאו לו תלמידים, משום שהיה נותן בכוס עינו. סח צערו להרב, ואמר לו הרב:
תמה אני עליך, שאין אתה כובש את יצרך. אילו כבשת אותו – ראשון למלמדים היית לנו.
החזיר לו הלה:
רבי, עד שאתה תמה עלי, תמה אני עליך. כל עיקרי איני מבקש להיות מלמד, אלא כדי שיהא סיפק בידי לשתות, ואילו אתה אומר לי, שלא אשתה, כדי שיהא סיפק בידי להיות מלמד.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„נותן בכוס עינו" — ניב ממשלי כג, לא לשתיין; „מלמד" — מורה בחדר; „סיפק בידי" — יכולת ואמצעים. הרב והשתיין מדברים במערכות הפוכות של אמצעי ומטרה: הרב מציע לוותר על השתייה כדי לזכות במלמדות, והאיש מבהיר בכנות גמורה שהמלמדות כולה לא נועדה אלא לממן את השתייה — ונמצא הרב מציע לו להקריב את המטרה למען האמצעי.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
