קרתני בא לכרך, נכנס למסעדה, שתה כוס קהוה ושאל לַדַּיָּל:
– כמה?
– עשרים קופיקה, – השיב הדיל.
– כל־כך למה? – תמה הקרתני.
השיב הדיל: – לפי שהוצאותינו מרובות. בוא וראה: תמונה זו שעל הקיר מימין עלתה לנו בתאתים רובל, וזו שמשמאל – בשלש מאות.
שִׁלם הקרתני עשרים קופיקה וחזר והזמין עוד כוס קהוה. וכשהביא הדיל את הקהוה נתן לו הקרתני עשר קופיקות לא קבל הדיל ואמר:
– עוד עשר.
סרב הקרתני והחזיר:
– דַּיֶּךָ! שכר־הנאה בשביל התמונות כבר שלמתי…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„קרתני" — בן עיירה קטנה, כאן מול תחכומו של הכרך. משהצדיק הדייל (המלצר) את המחיר המופקע בעלות התמונות שעל הקירות, הקרתני פשוט מקבל את ההיגיון ומוליך אותו עד סופו: אם חלק מדמי הכוס הראשונה היה „שכר הנאה" על הצפייה בתמונות — הרי בהנאה הזאת כבר זכה ושילם עליה, ואין משלמים על אותה הנאה פעמיים. הכוס השנייה שווה אפוא עשר קופיקות בלבד, מחיר הקפה עצמו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
