אין דור שאין בו ליצנין

בתחנה שבין קובנה לווילנה עלה יהודי לרכבת, תפס לו מקום וכמנהג־ישראל נכנס תיכף ומיד בדברים עם שכנו, שישב ממולו:

יהודי מהיכן?

מקובנה.

ולהיכן?

לוילנה.

הבהיקו פניו של הראשון:

אשרי הדור, שזכה להמצאות מחוכמות כאלה!… אתה נוסע מקובנה לווילנה, ואני נוסע מווילנה לקובנה. אף־על־פי־כן בקרון אחד אנו נוסעים, ודיינו שאתה פניך למזרח, ואני – פני למערב..