לפנות ערב, אחרי יום-קיץ חם, ישבו הנשים על התיתורה שלפני הבית והטיבו ליבּן בשיחה בציבור. הזקנה שבהן, שכבר קברה שלושה בעלים, ישבה מן הצד ונימנמה. פתאום נתמלאה הסימטה מזמוטי חתן וכלה; מיד ניעורה הזקנה מנימנומה ונאנחה אנחה כבדה.
מה לך, סבתה? – שאלה אותה שכנתהּ הצעירה.
אט! – חזרה ונאנחה הזקנה. – עדיין אחרי ההבל הם להוטים…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„תיתורה" — ספסל־אבן שלפני הבית; „מזמוטי חתן וכלה" — שמחת החתונה, נגינתה וקולותיה. „הבל" הוא לשון קהלת — דבר ריק וחולף. הזקנה, שקברה שלושה בעלים, נאנחת על הצעירים שעדיין להוטים אחרי ההבל הזה — אף שהיא עצמה שבה ונישאה שלוש פעמים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
