אין דור שאין בו ליצנין

„הזמן" — הסמסטר, מחצית שנת הלימוד שעליה נשכר המלמד (הערה ^*), ושכרו משולם בסופה — ומכאן חרדתו: תלמיד שמת באמצע הזמן פירושו שכר שאבד. כשהאב מקשה כנגדו — ומה אם אשלם הכול מראש ואתה תמות הלילה? — משיב המלמד בחשבון צלול: יצאתי מורווח, שכר מלא בלי ללמד. אפילו מותו שלו נרשם אצלו בטור הרווחים.