אין דור שאין בו ליצנין

השווה Kurt Robitschek, "Könige in Un-terhosen", ברלין 1925, עמ' 108: טינור אורח שר באופירה העממית בווינה והצליח בתפקידו כל־כך, שהקהל התחיל בורח ויוצא מחנות־מחנות. בשעת ההפסקה ניגש אליו סימונס מייסדה ומנהלה של האופירה, הושיט לו צרור מפתחות ואמר לו: "הרי המפתחות של התיאטרון לפניך. כשתסיים, אם ירצה השם, את הרנן שלך תטרח ותנעל כל הדלתות יפה־יפה ותלך לך בשלום הביתה". מי קיבל ממי — שמש בית־המדרש מאת סימונס מנהל־האופירה, או סימונס מנהל־האופירה מאת שמש בית־המדרש—איני יודע.