בני־העיר בקשו לסלק את הרב, שלא היה מקובל עליהם, ולמנות אחר במקומו. אמר להם הרב:
– על־פי דין תורה אסור לי לעשות רצונכם ולהסתלק.
אמרו לו:
– פרש דבריך.
החזיר הרב:
– אתם עדים, שרצונן של כל ערי ישראל שאשמש ברבנות דוקא בעירכם, יוצאת מן הכלל רק עירכם בלבד, והרי זה דין מפורש: יחיד ורבים־הלכה כרבים"*
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
״יחיד ורבים — הלכה כרבים״ הוא כלל הכרעה תלמודי יסודי (הערה *): כשדעת יחיד חולקת על דעת רבים, פוסקים כרבים. הרב מחיל אותו על משרתו: כל ערי ישראל ״רוצות״ שישמש ברבנות דווקא בעירכם, ורק עירכם מתנגדת — יחיד מול רבים, והלכה כרבים. מתחת לפלפול החצוף קבור העלבון האמיתי: שאר הערים רוצות אותו אצלכם בדיוק מפני שאף אחת אינה רוצה אותו אצלה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
