אין דור שאין בו ליצנין

„שורי־מרבק" — שוורים מפוטמים באבוס (מלשון המקרא, „עגל מרבק"); „טבח" — קצב. המשרת מודיע „הטבח בא לראות שור" ומיד מזמין את אדונו לצאת אליו — וההצמדה עושה, שלא בכוונה, את בעל השוורים עצמו לשור שהקצב בא לבחון.