נחבי בן־ופסי, נשיא החקרנים, היה מלמד לתלמידיו ונותן להם סימנים, כיצד לנבּא היום על מזג־האוויר של מחר. וכך היה אומר:
צאו וקישרו אלונטית בראשו של כלונס גבוה, השהו אותה שעה־שעתיים בראש הכלונס והסתכלו בה: יבישה – סימן למזג־אוויר טוב, רטובה – סימן לגשם; קרה וקשה – סימן לכפור, רכּה ומבריקה – סימן לשלג; תלויה בראש הכלונס ואינה נעה לכאן ולכאן – סימן לשקט, תלויה בראש הכלונס ונעה לכאן ולכאן – סימן לרוח סערה; אינה תלויה כלל בראש הכלונס – סימן שגנבוה…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
נחבי בן-ופסי — שמו של אחד משנים-עשר המרגלים (במדבר יג, יד), המושאל כאן בהיתול לראש ה„חקרנים", החוקרים המלומדים-כביכול; „אלונטית" — מגבת בלשון חכמים; „כלונס" — מוט גבוה. כל ה„סימנים" המדעיים לחיזוי מזג האוויר של מחר אינם אלא תיאור מזג האוויר של עכשיו: מגבת רטובה — יורד גשם, מגבת נעה — נושבת רוח. והסימן האחרון, „גנבוה", כבר אינו קשור למזג האוויר כלל — והוא שמפיל את כל המגדל המלומד.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
