בדיחה 305
קבצן: נדבה אני מבקש.
עשיר: איני נענה לך עד שתנחש תחילה ותאמר, אם עתיד אני ליתן לך נדבה, או לאו? תכוון אל האמת – אתן, ואם לאו – לא אתן.
קבצן: ניחשתי ומצאתי, שלא תיתן.
עשיר: עכשיו ממה נפשך פטור אני מליתן לך נדבה: כיוונת אל האמת – הרי פיך ענה בי, שלא אתן; לא כיוונת אל האמת – הרי לא קיימת את התנאי, ואין לך עלי ולא כלום.
קבצן: היפך הדברים. עכשיו ממה נפשך חייב אתה ליתן לי נדבה. כיוונתי אל האמת – הרי קיימתי את התנאי, ואתה חייב לקיים הבטחתך; לא כיוונתי אל האמת – הרי שקר ענה פי בך כשאמרתי, שלא תיתן.
עשיר: רואה אני, שאתה ערום כמוני, ואף־על־פי־כן יש הבדל גדול ביני ובינך. אני – עורמתי עומדת לי להיות עשיר, ואתה – עורמתך עומדת לך להיות קבצן; אמור מעתה, שהלכה כמותי.