אין דור שאין בו ליצנין

חנווני מוכר-בגדים הניח את בנו בחנות והלך לבית-המדרש לאמר קדיש אחרי אביו.

קודם שיצא אמר לבנו:

אם יבוא אדם לקנות חליפה, הסתכל בפיתקה שעליה והווה מחשב רובל אחד כנגד כל נקודה שבפיתקה.

שמע הבן וניענע לו בראשו.

כשחזר החנווני מבית-המדרש מסר לו בנו עשרה רובלים, מחיר חליפה שמכר. תמה החנווני:

עשרה רובלים? חליפה יקרה כזו לא היתה לי בחנות.

אבא, – אמר לו הבן, – הרי הפיתקה.

נסתכל החנווני בפיתקה וצהבו פניו:

ברוכים הזבובים!…