אין דור שאין בו ליצנין

קירקס בא לעיר ופירסם מודעה רבה בכל השווקים והרחובות: “מחזה נורא, עין לא ראתה! אדם לבוש עור של נמר יכּנס לכלוב הארי ויתגרה בו”. אותו גיבור, שעמד להתגרות במלך היער, יהודי עני היה: חייו מכר לבעל־הקירקס בשכר פרנסה לאשתו וילדיו. הגיעה השעה והאומלל קיבּל עליו את הדין: לבש עור של נמר, פתח כלובו של הארי בידיים מרתתות ונכנס לתוכו ברגליים כושלות. כיוון שהרגיש בו הארי, מיד נזדקף לכל קומתו וזנק אליו. נרתע האומלל לאחוריו וזעק בכל כוחו: “שמע ישראל”!… בו ברגע פירכס הארי בכל גופו ונענה אחריו: “ה' אחד”!…