אין דור שאין בו ליצנין

בפברואר 1558 כתב האנס זכס את ה"שוואנק" "Die Lappenhaüser Bauern", ושם סיפר על חכמתם שלהם מה שאנו מספרים על חכמתם של החלמאים. יום מימים – מספר זכס – החליטו הלאפנהוֹיזרים לבנות להם בית־ ־הועד, ומיד יצאו צעירים וזקנים אל היער, כרתו מאות עצים במרומי ההר, וארבעה־ארבעה מן הכורתים נשאו כל עץ ועץ והביאוהו אל הכפר. וכשהגיעו עד לעץ האחרון כמעט נשמט על־פי מקרה מידם ומאליו רץ למטה. תמהו ואמרו: "הביטו וראו, העצים רצים מאליהם !", וברוב עמל ובזיעת אפים חזרו והעלו את העצים לראש ־ההר ונתנו להם לרוץ מאליהם במורד־ההר עד לכפר ("האנס זכס Ausgewählte Werke", רקלם נו' 4004–4006, עמ' 107– 108). ויש להעיר: האנס זכס מעיד על עצמו, שהתהלך את היהודים והשתמש במה ששמע מפיהם (עי'ש "השוואנק" "Der Hundsschw- anz", עמ' 80), ומי יודע, אם לא מפי יהודים שמע גם "חכמה" זו.– ב"שוואנק" של זכס השתמש המחבר של ספר־הטיפשים הגרמני "Schildbürgerbuch", ובהרחב דברים, כדרכו, וגם בתוספת חרוזים הכניסו לקובצו (עיין "Das Volksbuch von den Lalen- bürgern [Schildbürgerbuch]", הוצ' קארל פאניר, רקלם נו' 6642־6643 פרק ח', עמ' 53־57).