אין דור שאין בו ליצנין

פרודיה על דרך הדרש, מבית מדרשה של ישיבת וולוז'ין הליטאית. „לי הכסף ולי הזהב" (חגי ב, ח; הערה ^*) — הכרזת האל שכל העושר שבעולם שלו; „לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד" — שבח מתפילת דוד (דברי הימים א כט, יא), הנאמר יום־יום בתפילה. ה„מדרש" מצרף את הפסוקים לעסקה: כיוון שהודיע הקב"ה שהכסף והזהב שלו, מיהרו ישראל „לומר שירה" — קח גם את הגדולה והגבורה והתפארת. מאחורי הפלפול מבצבצת מרירות על העוני היהודי: מכל טוב העולם נותרו לעם רק מילות השבח.