אין דור שאין בו ליצנין

הפליאה נשענת על ההנחה הילדית שלהיות משהו לוקח זמן — ואילו הגור נולד „חמור" מוכן; ובעברית, כמובן, „חמור" הוא גם כינוי לטיפש, כאילו גם בטיפשות אפשר להקדים. דרויאנוב מציין גלגולים של אותה פליאה בפי מבוגרים: קרתני שראה נער לבוש הדר ונשוא-פנים, וכששמע שזה ברודסקי — משושלת אילי הסוכר היהודים המפורסמים — קרא: „קטן כזה — וכבר ברודסקי!"; וקרתני אחר שבא לפריז והשתומם: „פעוטות — וכבר מדברים צרפתית!"