אין דור שאין בו ליצנין

שני אחים החליטו:

יעבור עליהם מה, הם יברחו מרוסיה הבולשבית.

נמלכו ושחטו פרה, הפשיטו עורה, העלוה על גבם והתחילו מהלכים אל הגבול, זה מהלך מפּנים וזה מהלך מאחור.

עד שהם פוסעים והולכים, קרא פתאום השני אל הראשון:

חיים, מהר וסור מן הדרך ונטה אל היער!

רגז הראשון:

מה לך, כי נזעקת? אני רואה מה שלפני. הנה הגבול.

אתה רואה מה שלפניך, אבל גם אני רואה מה שלפני: שור-פר רודף אחרינו…