אין דור שאין בו ליצנין

„פריסטאב" — קצין המשטרה הרוסי המקומי; „זיד" — כינוי הגנאי הרוסי ליהודי. כל שם שהיהודי נותן למאפייה נעשה שם של עיר כבושה: ורשה, וילנה וקובנה נפלו בזו אחר זו בקיץ 1915. והפואנטה דווקא בפי הפריסטאב: מה שנועד להיות קללה וגערה ביהודי — „עוד מאה פעמים תמחוק!" — הוא, בלי שהפריסטאב עצמו מבין זאת, נבואה על מפלתה של רוסיה: עוד מאה ערים עתידות ליפול. זעמו מסמא אותו מלשמוע את משמעות דבריו-שלו, והקללה נהפכת להודאה במפלה.