אין דור שאין בו ליצנין

התימני עונה בדרשה מהתלת בסגנון מדרש אמיתי. הפסוק — מבראשית כא, טו: הגר, שגורשה למדבר עם בנה ישמעאל, השליכה את הילד הגווע בצמא "תחת אחד השיחִם". הדרשן נוקט את הנוסחה המדרשית הקלאסית "אין שיח אלא…" וקובע: אותו שיח היה טבק; ומפני שהסתיר את ישמעאל — "אותו רשע", כדימויו במדרש — נגזרה עליו שריפה לדורות, והוא נשרף בכל מקטרת וסיגריה. ומדוע בכל זאת מחבבים אותו הבריות? כי מה שמריח מיצר-הרע הוא דווקא המושך — הנאה אסורה קוסמת מעצם איסורה. עונש וקסם כאחד "מוכחים" מן הפסוק, בכל הרצינות המלומדת של דרשה של ממש.