אין דור שאין בו ליצנין

העלייה בימי המנדט נקצבה ברישיונות ("סרטיפיקטים") ספורים, אבל פרצה אחת נותרה: בן-זוגו של בעל רישיון נכנס עמו. מכאן "נישואים לשעה" — נישואים פיקטיביים לצורך כניסה לארץ. הבחור כבר עלה, ארוסתו תקועה בגולה בלא רישיון, ולאביו יש — ולכן המברק המזעזע-לכאורה: האב יישא את ארוסת בנו נישואי-פיקציה, יעלה אותה ארצה כ"אשתו", והיא תגיע אל הבחור. "פתח פתוח כחודה של מחט" — על-פי לשון המדרש על הפתח הצר מכל צר.