אין דור שאין בו ליצנין

בחורה עלתה מן הגולה לארץ־ישראל ונצטרפה לקבוצה חדשה, שישבה עדיין בדירת ארעי. ראתה הבחורה, שאין בדירה מקום מיוחד לרחיצה, ושאלה:

איך רוחצים כאן?

החזירו לה:

פושטים את החולצה ורוחצים.

תמהה הבחורה:

כיצד אפשר?

החזירו לה:

פושטים עד כמה שאפשר.

שוב שאלה הבחורה:

איך רוחצים כאן את הרגלים?

החזירו לה:

מפשילים הכל למעלה ורוחצים.

שוב תמהה הבחורה:

כיצד אפשר?

החזירו לה:

מפשילים עד כמה שאפשר.

הירהרה הבחורה ושאלה:

ואיך רוחצים את “העד כמה שאפשר”?…