שאלו לבעל־מוח:
תרנגולת נתינתה ביצה קטנה, אף־על־פי־כן נודעת לה חיבה יתירה מאת הגוי: מכניסה לבית וגם סולח לעונה כשהיא עולה על השולחן ומשאירה אחריה רושם שאינו מהוגן; חזיר נתינתו שומן הרבה ובשר הרבה, ואף־על־פי־כן מגרשו הגוי מן הבית ובועט בו כל שעה. מה טעם יש בדבר?
החזיר בעל־המוח:
כך נאה לה לתרנגולת, וכך נאה לו לחזיר. תרנגולת נתינתה מועטת, אבל מיד, כל־יום; חזיר נתינתו מרובה, אבל – לאחר מיתה…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„בעל-מוח" — כינוי לפיקח חריף-שכל. התשובה היא משל שקוף לעשירים, ובפרק על עניים ועשירים הוא נקרא כפשוטו: מי שנותן מעט אבל מיד וכל יום — אהוב כתרנגולת; מי שכל שפע נכסיו יגיע לזולת רק לאחר מיתה — כקמצן שנהנים ממנו רק בירושה — סופג בעיטות כל ימיו, ובדין.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
