אין דור שאין בו ליצנין

תרנגולת שלא נמצא בה כיס-המרה חשודה כטריפה ואסורה באכילה; הבדיקה המקובלת היא לטעום את הכבד — אם טעמו מר, סימן שהמרה הייתה ונבלעה בו, והעוף כשר. על הבדיקה הזאת נבנה משחק המילים: הענייה, שחייה מרים בלאו הכי, „מספקת" את טעם המרירות הנדרש, והרב המקל וטוב-הלב חוטף את ההזדמנות להכשיר לה את עופה היחיד.