אין דור שאין בו ליצנין

„קידוש לבנה" הוא הברכה שמברכים בכל חודש על הירח המתחדש, אבל „לקדש" הוא גם לשון נישואין — קידושין. כששמע רבי דוד, שכבר היה מאורס לבת, את רבו משבח אותה „יפה את כלבנה", תפס את הדימוי בו-במקום: אם היא לבנה — הגיעה השעה לקדש את הלבנה, כלומר די באירוסין, הבו חופה.