אפרים כוהן, המנהל של בית-הספר למל בירושלים, ואחיו האגרונום חיים כוהן היו דומים בקלסתרי פניהם זה לזה. פעם אחת נזדמנו שניהם יחדיו למוסד ציבורי יהודי באנגליה, ואמר המנהל לאפרים:
מתחילה, כשראיתיך מרחוק, סבור הייתי, שאתה אחיך; אחר-כך, כשנשאת רגלך לגשת אלי, סבור הייתי, שאתה הוא ולא אחיך; ועכשיו, כשאתה עומד לפני, מסתכל אני בך ורואה, שאתה לא אתה ולא אחיך…
(א' כהן-ריס, “מזכרונות איש-ירושלים” א', תל-אביב תרצ"ד, עמוד 218)
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
אנקדוטה אמיתית מזיכרונותיו של אפרים כהן-רייס, מנהל בית-הספר למל בירושלים (מוסד יהודי-גרמני נודע). מארחו האנגלי מנסה להכריע מי משני האחים הדומים עומד לפניו, וכל התקרבות רק מערערת את הזיהוי — עד שהוא נכנע בפרדוקס גמור: „אתה לא אתה ולא אחיך". ככל שהוא מתבונן יותר, הוא יודע פחות.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
