אין דור שאין בו ליצנין

„קל-וחומר" — היקש מן הקל אל החמור, ממידות הדרש: אם בקל יש תכונה, בחמור על אחת כמה וכמה; „אינו דין ש…" — ניסוחו הקבוע. הצורה כאן תקנית לחלוטין, אבל המסקנה סותרת את הנחתה: הדבש, דווקא מפני שהוא מתוק, „דין הוא" שיהא חמוץ. הדגמה זעירה ומושלמת לכך שמכונת ההיקש, כשהיא עובדת בלי שכל ישר, מוכיחה כל שטות.