אין דור שאין בו ליצנין

יוהאנס פאולי מספר כך: חכם אחד בא לראש- העיר, כשהוא לבוש בגדי עניים, ודפק על הדלת. הוציא המשרת ראשו לראות, מי הוא הדופק, ואמר לאדוניו: "ליד הדלת עומד אדם לבוש בגדי-עניים ומבקש להיכנס". אמר לו ראש-העיר: "צא ואמור לו, שאין דעתי פנויה לשמוע מה בפיו אלי". מיד הלך החכם לביתו ולבש בגדי-עשירים וחזר ובא ודפק על הדלת. הוציא המשרת שנית את ראשו דרך החלון ואמר לאדוניו: "ליד הדלת עומד אדם לבוש בגדי-עשירים ומבקש להיכנס". אמר לו ראש- העיר: "מהר ופתח לו". נכנס החכם ועמד לפני ראש-העיר ולא פסק פיו לנשק בגדי-העשירים, שהיה לבוש. תמה ראש-העיר ושאל: "מה טעם יש לך, שאתה מנשק בגדיך?" החזיר לו החכם: מחזיק אני להם טובה, שאלמלא הם לא הייתי זוכה לעמוד לפניך". (Ed. Bolte) "Schimpf und Ernst" כרך א', עמ' 247–248; סי' 416; ועיי"ש הביבליוגראפיה בכרך ב', עמ' 353–354. חסר בביבליוגראפיה "Nassr-eddin und Buadem", Tewfik, עמ' 28, סי' 52. ועי' גם י' יהודה, "משלי ערב" ב', עמ' קל"ז, הערה לסי' 2002).