אין דור שאין בו ליצנין

עשיר אחד נכנס אצל רבי משה סופר לבקרוֹ. ביקש רבי משה לנהוג בו כבוד ואמר לו:

יישר כוחך, שטרחת לבוא אלי.

הגיס העשיר את לבו ברבי משה והחזיר:

אין בכך כלום. מתכוון הייתי לבקר פלוני קרובי שבשכונה זו, ודרך אגב סרתי גם למר.

וכשעמד העשיר לצאת קם רבי משה ללוותו. אמר לו העשיר:

יישר כוחך, רבי, שאתה טורח ללווֹת אותי.

החזיר לו רבי משה:

אין בכך כלום. מתכוון אני לצאת לנקבים, ודרך אגב אלווה אותך.

[טנדלוי מספר בדיחה מפורסמת זו בנוסח אחר^*:

בחור בן־ישיבה בא לעיר, וכמה זמן לא בא להקביל פני הרב.

לסוף נכנס אצל הרב ופתח ואמר:

נזדמנתי לשכונה זו, ודרך־אגב נכנסתי להקביל פני מר.

שתק הרב ולא אמר כלום, וכשעמד הבחור לצאת, קם הרב ופסע פסיעות אחדות כמבקש ללוותו. אמר הבחור:

חס ושלום, שמר יטרח ללוות אותי!

החזיר לו הרב:

לבית־הכיסא אני זקוק, ודרך־אגב אלווה אותך.]