בימי מלחמת־העולם, כשהוצרכה המלכות למתכת הרבה בשביל צורכי זיון, נמלכה וביטלה כל המטבעות הקטנות העשויות מתכת ותיקנה במקומן סימני מטבעות של נייר מעין בולי הפוסטה. תמה שמעיה בטלן ואמר:
עכשיו איני יודע, מהיכן הפוסטה מתפרנסת. לשעבר הייתי נכנס לפוסטה, נוטל הימנה בול ונותן לה מטבע כנגדו; אבל עכשיו, שהיא נותנת לי בול, ואני מחזיר לה בול כנגדו, - מה פרנסה יש לה?
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
במלחמת־העולם הראשונה, כשהמתכת נדרשה לתעשיית הנשק, החליפו הממשלות את המטבעות הקטנות בפתקי־נייר זעירים שנראו ממש כמו בולי דואר. שמעיה הבטלן — יושב בית־המדרש שאין לו אחיזה בעולם המעשה — אינו מפריד בין הערך למראה: אם משלמים על בול בפתק שנראה כמו בול, הרי זו בעיניו החלפת „בול תמורת בול", עסקה בלא רווח, והוא דואג באמת ובתמים לפרנסת הפוסטה (הדואר).
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
