אין דור שאין בו ליצנין

יהודי שכבר הותר לו כל האיסורים נכנס לרסטורן של גוי והזמין חלזונות^*. הביאו לו. נתן חילזון אחד לתוך פיו, ומיד נפרע הימנו “סבל-הירושה” והוא חזר ופלט מה שבפיו לתוך הפּינכּה. חילזון שני, חילזון שלישי – הוא חוזר ופולט: קיבתו היהודית אינה קולטת.

עד שישב ותהה על מה שעלתה לו, נכנס גוי מכּרו, תפס מקום בשולחן לידו, הזמין גם הוא חלזונות ובלע אותם אחד-אחד לתיאבון.

אמר לו היהודי:

החלזונות שלי משונים הם; אותם לא תוכל.

ליגלג הגוי, נטל חלזונותיו של היהודי ובלע גם אותם אחד-אחד.

התקנא בו היהודי ואמר לו:

פלאי-פלאים! אני בלעתי אותם וחזרתי ופלטתי, ואתה – לא נודע, כי באו אל קרבך.

כיוון ששמע הגוי מה שאמר היהודי, מיד חזר גם הוא ופלט. נחה דעתו של היהודי ואמר:

הרי מה שאמרתי. הללו משונים הם; אותם לא תוכל…