כטוב לב הגראף ביין ציווה להביא את מוכסנו היהודי והתעלל בו לעיני כל אורחיו.
כּרע על ברכיך! – פקד הגראף.
כּרע המוכסן.
פשוט ידיך ורגליך!
פשט המוכסן ידיו ורגליו.
שחה במים שלפניך!
העמיד המוכסן כל גופו כאילו הוא שוחה במים, וכל האורחים צהלו ונהנו…
לסוף קם המוכסן על רגליו, ניגש לגראף והחזיק לו טובה.
תמה הגרף:
על מה אתה מחזיק לי טובה?
החזיר לו המוכסן:
מה הייתי עושה, אילו ציווית שאטמוטש?*
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„גראף” — רוזן; „מוכסנו” — היהודי החוכר ממנו פונדק או מכס, שאין לו כל מגן מפני גחמות אדונו; „כטוב לבו ביין” — שתוי. „אטמוטש” — מיידיש: לצלול, להטביל את הגוף כולו במים (הערה *). וזה העוקץ: „שחייה” אפשר להעמיד פנים שעושים גם על רצפה יבשה — צלילה אי־אפשר. ה„תודה” האירונית משיבה ליהודי המושפל שריד של שנינות, ומזכירה אגב כך עד היכן עוד יכלה אכזריות הגראף להגיע.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
