אין דור שאין בו ליצנין

„סריס" — מסורס, מי שאינו יכול להוליד. דרויאנוב עצמו מציין את מקור הקושיה: כך שאל טורנוסרופוס, הנציב הרומי, את רבי עקיבא — אם חפץ האל במילה, למה אין הוולד יוצא מהול ממעי אמו? (מדרש תנחומא, תזריע ה; רבי עקיבא השיב שם שהאל נתן את המצוות כדי שהאדם ישלים את עצמו במעשיו). הבישוף חוזר על הקושיה העתיקה, והרב עונה לו במראָה מדויקת: הכמורה הקתולית מקדשת את הפרישות מנשים — ואם הפרישות חביבה כל-כך על אלוהיכם, למה אין הבישוף-לעתיד נולד סריס? הקושיה, מתברר, חלה על אמונת המקשה באותה מידה בדיוק.