אין דור שאין בו ליצנין

„מסית" — מיסיונר; „שמד" — המרת דת; „מזים" — מתיזים, רמז למי הטבילה הנוצרית. היהודי משיב בפרודיה על מטבע הלשון החז"לי של מניין שלושה: מים היורדים לים אינם מוסיפים בו כלום, מים הנופלים ליין רק מקלקלים אותו — ומי הטבילה על יהודי הממיר את דתו אינם משנים בו דבר, שיהודי נשאר יהודי. דרויאנוב מציין שעיקר הבדיחה מסופר כבר ב„שבט יהודה" לר' שלמה אבן-וירגה, בן גירוש ספרד, ומביא מקבילה ערבית: „היהודי יהודי הוא גם לאחר ארבעים דור" בדת האסלאם.