בתרס"ב היתה לציוני רוסיה ועידה גדולה במינסק, ובאו אליה הרבה צירים ואורחים.
באחד מימי-הוועידה ההם נכנס גראף פולני לחנות-יין של יהודי. קנה מה שקנה, ואגב קנייה עקץ את בעל-החנות ואמר לו:
שמועה שמעתי, שהשבוע נתייקרו במינסק בצלים ושומים.
החזיר לו היהודי:
אף אני שמועה שמעתי: כשהיתה כאן לפני ימים מועטים התערוכה החקלאית הגדולה של בעלי-האחוזות והאצילים הפולנים נתייקרו במינסק - יין ונשים…
(ז' דויד [דוד זוכוביצקי], “ימי מינסק”, “דבר” גליון 2316).
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
בתרס"ב (1902) התכנסה במינסק ועידת ציוני רוסיה, והעיר התמלאה אורחים יהודים. „גראף" — רוזן. עקיצתו — שבצל ושום התייקרו — נשענת על הלעג הישן למאכלי היהודים העניים ול„ריח היהודי". היהודי משיב באותו מטבע בדיוק: כשהתכנסו במינסק בעלי-האחוזות והאצילים הפולנים לתערוכה החקלאית, התייקרו יין ונשים. כל ציבור מייקר את מה שהוא צורך — היהודים ירקות פשוטים, האצילים שתייה וזנות.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
