אין דור שאין בו ליצנין

ב„תשליך" משליכים בראש השנה את החטאים סמלית אל המים — וכאן מתערבת חשבונאות של סוחר: העבירות עלו ממון רב (תענוגות אינם בחינם), ולהשליך למצולות דבר ששולם עליו ביוקר — בזבוז שאין הדעת סובלת.