אין דור שאין בו ליצנין

„מדרש־לצים" — פרודיה על סגנון המשנה, המונה „שלוש מידות" בכל עניין. כאן כל „מידה" היא שערורייה מוצפנת: לידה „מוקדמת", שלושה חודשים אחרי החתונה — הכלה הרתה עוד לפני הנישואין; „מאוחרת", שנים־עשר חודש אחרי מות הבעל — ההיריון ודאי אינו ממנו; ו„שלא כדרך־הטבע" — האישה עקרה והמשרתת יולדת, כלומר האדון הוא האב. טקסונומיה למדנית מצוחצחת שכולה קטלוג של בגידות בית.