זוג מן השמים. הוא יושב כל-היום בבית-המדרש ועוסק בתורה ובתפילה, והיא יושבת כל-היום בשוק ומוכרת כּעכים לגדולים ולקטנים. וערב-ערב היא שבה מן השוק ומניחה שני כּעכים על השולחן לפניו:
״יאכל, יהנה וישוב לתורה ולתפילה״…
פעם אחת ניגש לשולחן ולא מצא כעכים. תמה ושאל:
מה ראית לשנות ממנהגך?
הניסה היא דמעה מעיניה וסיפרה:
אסון קרה אותה. גונדה של חיילים עברה בשוק, פשטו ידיהם בטרסקל שלה, חטפו את הכעכים והלכו להם.
ראה הוא, שצערה גדול, ניחמה ואמר לה:
אל תצטערי, המקום ימלא חסרונך.
הירהר רגע אחד והוסיף:
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„כעכים" — מאפי בצק טבעתיים שנמכרו בשוק; „טרסקל" — סל הרוכלת; „גונדה" — פלוגת חיילים; „שטיא" — שוטה בארמית. „זוג מן השמים" נאמר כאן באירוניה: הוא יושב בבית-המדרש, היא מפרנסת. „המקום ימלא חסרונך" הוא נוסח ניחומים מסורתי („המקום" — כינוי לאלוהים), והבעל מספיק להגות אותו ברוממות רגע אחד בלבד לפני שמתברר מה באמת מטריד אותו: לא סחורתה השדודה של אשתו אלא שני הכעכים שלו — שאותם יכלה, לדעתו, „לחטוף" לעצמה בתוך המהומה. ה„שטיא" שהוא מטיח בה חוזר אליו כבומרנג.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
