אין דור שאין בו ליצנין

הזקן אינו ממציא: בגמרא (ברכות נא ע״א) מוסר מלאך־המוות עצמו לרבי יהושע בן לוי, בין שלושה דברים שסח לו: ״אל תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת, מפני שאני מרקד ובא לפניהן״ (הערה ^*) — ומכאן המנהג להרחיק את הנשים לצדדים בהלוויה. עד כאן דרשה של ממש, והזקן נשמע כמשיב כהלכה. אלא שלשאלה השנייה — למה בעצם הוא מרקד? — אין תשובה בגמרא, וכאן נפתח הפתח לעוקץ: ריקוד של שמחה, שכן מלאך־המוות רואה שיש בעולם ״מלאכי־מוות״ קשים ממנו — הרעיות. הבדיחה שואבת את כוחה מכך שהיא מתחזה לדרשה אמיתית עד הרגע האחרון.