היה יום-פגרה ויצאו מלמדים לטייל ביער הסמוך לעיירה. פתאום קפץ עליהם גזלן יהודי, פתח פיו וצעק:
הידיים למעלה!
מיד הרימה כל החבורה ידיה למעלה. אחד מן החבורה לא הרים ידיו. חזר הגזלן וצעק צעקה גדולה:
הידיים למעלה!
החזיר הלה ברב אימה ופחד ואמר:
לא עליך, רבי גזלן, השיגדוֹן אינו מניח לי.
נאנח הגזלן:
השיגדוֹן אינו מניח לך? אוֹי לי!… עצתי, שמכאן ואילך לא תאכל לא בצל ולא שום ולא פילפל, שׁקשׁים דברים חריפים לשיגדון…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„מלמדים" — מורי החדר; „יום פגרה" — יום חופש; „שיגדון" — מחלת פרקים (גאוט), שאכן מקשה על הרמת ידיים. הגזלן היהודי אינו מחזיק בתפקיד המאיים יותר מרגע: די באזכור מחלה כדי שהשוד יישכח ויפרוץ ממנו היהודי הדואג — אנחת „אוי לי" ועצה רפואית עממית על מאכלים חריפים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
