בדיחה 118
שניים עמדו לפני הרב לדין.
רבי, – טען התובע, – מנה יש לי בידו של זה ואין הוא משלם.
רבי, – השיב הנתבע, – השעה דחוקה לי; בחודש זה אין בידי לשלם.
רגז התובע:
לא כך אמרת גם בחודש הקודם?
החזיר הנתבע:
שמא לא עמדתי בדיבורי ושילמתי?
שניים עמדו לפני הרב לדין.
רבי, – טען התובע, – מנה יש לי בידו של זה ואין הוא משלם.
רבי, – השיב הנתבע, – השעה דחוקה לי; בחודש זה אין בידי לשלם.
רגז התובע:
לא כך אמרת גם בחודש הקודם?
החזיר הנתבע:
שמא לא עמדתי בדיבורי ושילמתי?
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„מנה" — מאה זוז, סכום נכבד; „השעה דחוקה לי" — מצבי הכספי קשה כעת. הנתבע הופך את ההוכחה נגדו לזכות: הרי כבר בחודש שעבר אמר שלא ישלם — והנה עמד בדיבורו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓