אין דור שאין בו ליצנין

משה יוג חותך את מילות התפילה במקומות הלא־נכונים, וכל „קושיה" שלו היא שיבוש: „ברח שמר" הוא „ברוך שאמר והיה העולם" שבשחרית (הערה ^*); „ריבונו של עולם אני" — תחילת „ריבונו של עולם, אני שלך" הנאמר בשעת ברכת כוהנים (הערה ^**); ו„עם־הארץ שלי" — מן המשנה באבות על מידות בני־אדם בממונם: „עם הארץ אומר שלי שלי" (הערה ^***). „חילופי גירסאות" הם כלי למדני אמיתי — הבדלי נוסח בין כתבי־יד, שבעזרתם מיישבים קושיות. רבי חיים הופך אותו לעקיצה: לפי ה„גרסה הנכונה" שלו יוצא שהשואל אומר על עצמו „עם־הארץ אני" — הודאה כפויה מתוך הסידור עצמו; ומשהתברר שהמקשה בור, „ממילא מתורץ" גם „ברח שמר", שהרי אין זו קושיה אלא עוד שיבוש שלו.