בחור בטלן נשא בחורה עסקנית, וחמישה חודשים אחרי החתונה ילדה לו בן. תמה הבעל:
החזירה האשה.
אל תתמה. פעמים אשה יולדת לשבעה.
חזר ותמה הבעל:
לשבעה ולא לחמישה.
אמרה לו האשה:
בטלן אתה, ואין אתה בקי בחשבון. לך ושאל את פלוני: הוא בקי בחשבון…
נשמע לה הבעל והלך ושאל. אמר לו פלוני:
שוב לביתך ומול את הילד כדת משה וישראל, ואל תהרהר אחרי אשתך ולא כלום. מנהגו של עולם כך: ילד הנולד לשבעה, נולד תמיד שני חודשים קודם…
בשינויים מעטים מספרת כך גם בדיחה עממית גרמנית (מרקנס א׳, עמ׳ 149, סי׳ 171). ובדיחה עממית הודית מספרת: ליצן אחד נשא אשה, וכעבור ארבעה חדשים ילדה בן. אמרה לו היולדת: „מה שם נקרא לבננו?” – החזיר לה הבעל: „נקרא לו אץ, כי על־כן אץ לו לעבור מהלך תשעה חדשים בארבעה חדשים” (Hertel, "Anekdoten", עמ׳ 90, סי׳ 92).
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 1014, עמ' 323) · נסרק מן הספר המודפס
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„בטלן" — חסר-מעש ופתי; „עסקנית" — זריזה וממולחת; „כדת משה וישראל" — כדין וכהלכה. לידה בחודש השביעי נחשבת אפשרית, ועל כך בונה „הבקי בחשבון" את פסקו הסמכותי: ילד הנולד לשבעה „נולד תמיד שני חודשים קודם" — ושבע פחות שתיים הרי חמש, והכול בא על מקומו בשלום. הסובבים כולם חוברים להרדים את הבעל התם בחשבון שכולו אוויר. דרויאנוב מציין מקבילות בפולקלור הגרמני ובבדיחה עממית הודית.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
