אורח איסטניס התנה עם בעל בית־המחיה תנאי מפורש, שכל יום יסדר לו מפה נקיה על השלחן אשר לפניו, וגם מפית נקיה לקינוח הידיים.
– הוצאות הכביסה, – אמר האיסטניס, – תזקוף לי על חשבוני.
שני ימים קים בעל בית־המחיה את התנאי, ובשלישי מרד: המפה שעל השלחן זרועה שירי־אכל, מפית לקינוח־הידיים־אין. כעס האורח
– התנאי שהתניתי היכן? החזיר לו בעל בית־המחיה:
– איני יכול לעמוד בו. כל האורחים התחילו חוששים לַכַּשְׁרוּת…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„איסטניס" — אדם עדין ורגיש, שנפשו קצה בלכלוך. תשובת בעל הבית חושפת היגיון הפוך: בבתי האוכל העממיים דווקא המפה המוכתמת בשיירי מאכלים היא סימן מרגיע — עדות למטבח פעיל ומוכר; מפה צחורה נראתה לאורחים חשודה, עד כדי חשש שמשהו אינו כשורה בכשרות. הניקיון, לא הזוהמה, הוא שהבריח את הלקוחות.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
