בדיחה 605
חסיד עני קבל לפני רבו:
אשתו חולה, בניו קרואים לעבודת-המלך, בנותיו בגרו והעניוּת מנוולתן… באו מים עד נפש.
רחמו הרבי וניחם אותו:
“בטחו בה' עדי-עד” אמר הכתוב. *
נאנח החסיד:
רבי, ומה אעשה עד “עדי-עד”?
חסיד עני קבל לפני רבו:
אשתו חולה, בניו קרואים לעבודת-המלך, בנותיו בגרו והעניוּת מנוולתן… באו מים עד נפש.
רחמו הרבי וניחם אותו:
“בטחו בה' עדי-עד” אמר הכתוב. *
נאנח החסיד:
רבי, ומה אעשה עד “עדי-עד”?
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„עבודת-המלך" — גיוס לצבא הצאר, אימת הוריהם של נערי ישראל; הבנות „בגרו והעניות מנוולתן" — הגיעו לפרקן, ובלא נדוניה אין מי שיישא אותן („מנוולתן" — מכערת ומשפילה אותן); „באו מים עד נפש" — לשון תהלים לטובע שהמים הגיעו לצווארו. הרבי עונה בפסוק מישעיהו (הערה *): „בטחו בה' עדי-עד" — בטחו בו לנצח נצחים. החסיד שומע את „עדי-עד" כתאריך יעד רחוק ושואל את השאלה המעשית: ממה אחיה עד שיגיע „עדי-עד"? הוא זקוק לישועה היום, והרבי מחלק פסוקים לנצח.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓