רב מן המקילים פסק לקולא בשאלת הריאה כנגד דעת הרמ"א. תמהו הלומדים שבעיר:
– כיצד רבנו עובר על דעת הרמ"א הסביר להם הרב:
– אלו הטרפתי את השור, ולאחר מאה ועשרים שנה היו הקצבים מזמינים אותי לדין לפני בית דין של מעלה, מה הייתי יכול לדון עם הדיוטות כמותם? עכשיו שהכשרתי, והרמ"א יזמינני לדין, מובטחני, שגאון וצדיק כמותו יתפשר עמי.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„שאלת הריאה" — בדיקת ריאתה של בהמה שחוטה, שלפיה נקבע אם היא כשרה או טרפה; הרמ"א — רבי משה איסרליש, גדול פוסקי אשכנז, שפסיקה נגד דעתו היא מעשה נועז; „לקולא" — להקל; „לאחר מאה ועשרים שנה" — לאחר המוות; „הדיוטות" — אנשים פשוטים ובורים. חשבון הרב אינו הלכתי אלא בחירה ערמומית של בעל־דין נוח לעולם הבא: אילו הטריף, היו הקצבים שהפסידו את ממונם תובעים אותו בבית־דין של מעלה — ועם הדיוטות אי־אפשר להתדיין; עכשיו שהכשיר, התובע היחיד הוא הרמ"א עצמו, וגאון וצדיק כמוהו ודאי יתפשר.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
