אין דור שאין בו ליצנין

קבצן נכנס אצל עשיר לבקש נדבה וסילקו העשיר בלא־כלום. אמר לו הקבצן:

עצה, ברכה ובקשה יש לי בפי אליך. עצה – שתרצף חצרך; ברכה – שלא תמות; ובקשה – שאם תמות, יהא קברך סמוך לקברי.

אמר לו העשיר:

חוזרני בי ואני נותן לך נדבה הגונה, ובלבד שתפרש דבריך.

נטל הקבצן את הנדבה ופירש:

עצה, שתרצף חצרך, משום שאין אתה כדאי שתישאך האדמה; ברכה, שלא תמות, אלא תיפּקע; ובקשה, שיהא קברך סמוך לקברי, משום שאתה שמן כחזיר ותסתלק הרימה מעלי ותאכל אותך.