יהודים ישבו בחבורה ודנו על תורת היחסיות של איינשטיין. אמר אחד מן החבורה: תורה עמוקה היא, ואין איש יודע אותה. נענה שני מן החבורה ואמר: אף אני איני יודע אותה. ברם, אחת אני יודע. אילו הוברר, שתורתו של איינשטין תורת־אמת היא, היו הגרמנים אומרים עליו, שהוא גרמני, וכדי להכעיסם היו הצרפתים אומרים עליו, שהוא יהודי. ואילו הוברר, שתורת־שווא תורתו, היו הגרמנים אומרים עליו, שהוא יהודי, וכדי להכעיסם היו הצרפתים אומרים עליו, שהוא גרמני…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
גלגול עממי של חידוד שמיוחס לאיינשטיין עצמו: אם תוכח תורת היחסות — יכריזו הגרמנים שהוא גרמני, והצרפתים, להכעיסם, יזכירו שהוא יהודי; ואם תופרך — ייעשה אצל הגרמנים „יהודי” ואצל הצרפתים „גרמני”. הסימטריה המרובעת חושפת את הכלל הגלותי הישן: היהודי הוא „משלנו” כשהוא מפאר, ו„יהודי” כשהוא מביך — זהותו נקבעת לפי נוחות הזולת.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
