ההוא שהתפלל בראש־השנה בדביקות עצומה וצעק בקולי קולות: “אלו ואלו בפצח מפצחים”… היטה אותו אחד מן הציבור ואמר לו: למה תצעק? כלום אתה יודע פּירוש המלים הקשות האלה? החזיר הצעקן: מה לי מלים קשות, מה לי מלים קלות? כל המלים הקדושות משמעות אחת להן: “רבונו־של־עולם, פרנסה אני צריך”…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
פיוטי הימים הנוראים כתובים במליצה צפופה שגם יודעי־ספר מתקשים בה, וזו שבפי הצעקן אף יצאה משובשת. אבל תשובתו הופכת את הבורות לכנות גמורה: תהא לשון התפילה אשר תהא, אצל היהודי העני כל המילים הקדושות מתרגמות למשפט אחד — „ריבונו של עולם, פרנסה אני צריך".
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
