הרופא של העיירה היה יהודי, ולשונו – רוסית. אפילו עם זקנים ולידים לא דיבר אלא רוסית. כאילו גנאי הוא לאדם לדבר יודית. לימים בא לשם רופא יהודי חדש, ולשונו – יודית. מיד התחילו החולים פורשים מן הרופא הקודם ודורשים אל הרופא החדש. ראה הלא, שהחולים פורשים הימנו, נמלך והתחיל גם הוא מדבר יודית. אמרו לו לרופא החדש: מעשה ניסים! הרופא הקודם מדבר יודית. נענה הרופא החדש ואמר: חכּו נא מעט ואדובב אותו גם לשון קודש…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„יודית" — יידיש. הרופא הוותיק הוא המשכיל המתבולל הקלאסי: הרוסית בפיו תעודת תרבות, ויידיש בעיניו גנאי — עד שהתחרות מלמדת אותו לדבר בשפת חוליו. תשובת הרופא החדש מושכת את הקו הלאה: אם הפרנסה כבר חוללה „נס" אחד והחזירה את המתבולל ליידיש, עוד לחץ קטן — והוא ידבר גם לשון־קודש. „אדובב" — אגרום לו לדבר.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
