אין דור שאין בו ליצנין

„קיימא לן" — מקובל עלינו להלכה. הכלל „מחשבה טובה הקדוש־ברוך־הוא מצרפה למעשה" (קידושין מ ע"א — הערה ^*) קובע שמי שהתכוון לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. האב מגייס אותו בהיתול: קושיה טובה שעלתה במחשבתו הרי היא כאילו נשאלה — ועל הילד לתרצה. בן השמונה מפעיל את אותו כלל עצמו בכיוון ההפוך: תירוץ טוב עלה במחשבתו, והרי זה כאילו תירץ — והחשבון נסגר בלי שנאמרה מילה אחת של תורה. דרויאנוב מציין שלפי גרסה אחרת המעשה היה הפוך: רבי חיים המבוגר, כבר ראש ישיבה בוולוז'ין, הוא ששאל כך את ילדי הנצי"ב — והם שהחזירו לו תשובה זו.